רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה

הלידה הינה הליך רגיש ביותר, לעיתים קרובות אף מורכב ועתיר סיכונים לעובר כמו גם לאם עצמה וזאת גם במקרים בהם ההיריון התנהל באופן תקין לחלוטין. רשלנות רפואית בלידה מסיבות שונות עשויה לגרום לנזקים כבדים לאם ולעובר ובמקרים חמורים במיוחד אף למותם, חלילה.

למעשה, תחום ההיריון והלידה הינו תחום רפואי בו מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות ונפסקים סכומי הפיצויים הגבוהים ביותר.

במאמר שלפניכם נסביר מהן הנסיבות בהן עלולה להתרחש רשלנות רפואית במהלך הלידה ומהם הצעדים בהם יש לנקוט לשם הגשת תביעת פיצויים בגינה והחשיבות הייצוג עם עורך דין רשלנות רפואית

מהן הנסיבות לגרימת רשלנות רפואית בלידה?

רשלנות רפואית במהלך הלידה עלולה לקרות כתוצאה ממספר גורמים כדלקמן:

(א)  בחירה בטכניקת לידה לא נכונה.

ישנם מקרים בהם לא ניתן לילד לידה נרתיקית טבעית ורגילה ויש צורך להיעזר במכשירים שונים, כגון בלידת ואקום או מלקחיים, או באמצעות ניתוח קיסרי. בכל לידה על הצוות הרפואי להפעיל שיקול דעת כדי להחליט מהי הטכניקה המתאימה ביותר לביצועה. לדוגמא, ניתוח קיסרי נבחר כאפשרות יילוד כאשר מדובר בעובר שמשקלו גבוה או כאשר גם הלידה הקודמת של האם בוצעה בטכניקה זאת. במקרים כאלו ייקבע מועד הניתוח הקיסרי מראש. לעומת זאת, ישנם מקרים בהם הלידה החלה באופן טבעי, אולם, במהלכה התגלו סימני מצוקה של העובר (לדוגמא: כתוצאה ממיעוט מי שפיר) ועלה הצורך המידי לחלצו בדחיפות באמצעות ניתוח קיסרי על מנת להצילו.

ככל שהצוות הרפואי לא בחר בסוג הלידה הנכון בהתאם לנסיבות המקרה וכתוצאה מכך נגרם נזק לאם או לעובר, הדבר עלול להוות עילה  ל- רשלנות רפואית בלידה

(ב)  טיפול לקוי בחסר או מוטעה בעובר שנקלע למצוקה.

אבחון מצבו של העובר מהווה שלב קריטי במסגרת ניהול הליך הלידה. לשם כך מחברים את האם למוניטור עוברי, אשר מודד בכל רגע נתון את קצב הלב של העובר. ככל והמוניטור מדגים האטה בדופק העובר, הדבר עלול לסמן מצוקה כלשהי שהעובר נקלע אליה, כגון מצוקה עקב כריכת חבל הטבור סביב צווארו. במקרה זה על הצוות הרפואי לחלץ את העובר בדחיפות באמצעות ניתוח קיסרי, כפי שהוסבר לעיל.

ככל והאם לא חוברה במהירות למוניטור עוברי, או שהצוות הרפואי בחדר הלידה לא בחן את ממצאי המוניטור ביסודיות ובעקביות ולא פעל בהקדם ליילוד האם וזאת על אף שהמוניטור הצביע על ממצאים בעייתיים, הדבר עלול להוות רשלנות רפואית.

(ג) שיתוק על שם ארב.

שיתוק על שם ארב או "פרע כתפיים" הינו שיתוק מלא או חלקי של זרוע היילוד הנגרם עקב משיכה חזקה מדי שלו בעת חילוצו מתעלת הלידה, לאחר שכתפיו נתקעו בה. לא פעם, כאשר משקלו של העובר גבוהה (מעל 4 ק"ג), ראשו, אמנם, מצליח לצאת מתעלת הלידה, אולם, כתפיו נתקעות בה ועל כן יש צורך בהפעלת כוח כדי למשוך אותו ולעזור לו לצאת ממנה.

הפעלת כוח בדרגה עוצמתית מידי עלולה לפגוע בעצב הכתף של היילוד ולגרום לשיתוק של זרועו וכמובן להוות גם עילה לרשלנות רפואית.

לחילופין, ניתן להימנע מסיבוך זה באמצעות הערכת משקלו של היילוד לפני הלידה וקבלת החלטה מראש ליילדו באמצעות ניתוח קיסרי. ככל שלא הופעל שיקול דעת נכון בנסיבות ונגרם נזק ליילוד, עלול הדבר להוות עילה לרשלנות רפואית.

מהם הצעדים שיש לנקוט לשם הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה?

תחילה, חשוב להבין שלא כל מקרה בו נגרם נזק בלידה מהווה בהכרח עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.  בהחלט ייתכנו מקרים, בהם נגרם נזק בלידה למרות שהצוות הרפואי נהג כשורה ובאופן מקצועי לחלוטין, כמו למשל במקרה של תסחיף מי שפיר. 

לפיכך, כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה, יש להוכיח קיומם של שלושה רכיבים עיקריים: התרשלות של הצוות הרפואי, גרימת נזק למטופל (האם ו/או היילוד), וקיום קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי לנזק שנגרם. כלומר, יש להוכיח שהנזק שנגרם לאם ו/או היילוד אכן נגרם בגלל התרשלות הצוות הרפואי ולא מסיבה אחרת.

כדי לדעת האם הרכיבים הללו מתקיימים ומהווים תשתית מספקת להוכחת רשלנות רפואית, יש להתייעץ עם עו"ד רשלנות רפואית בקיא ומנוסה בתביעות רשלנות רפואית, אשר יפנה אתכם במקרה המתאים לרופא מומחה בתחום, לשם עריכת חוות דעת מקצועית, שכן תקנות סדר הדין האזרחי מחייבות הגשת תביעת רשלנות רפואית בצירוף חוות דעת של מומחה רפואי.

ולגבי תקופת ההתיישנות: בעוד ההורים יכולים להגיש את תביעתם תוך 7 שנים ממועד הלידה, היילוד עצמו יכול להגיש אותה עד הגיעו לגיל 25 שנים, מאחר ומרוץ תקופת ההתיישנות שלו ( 7 השנים) מתחיל עם הגיעו לגיל 18 והפיכתו לבגיר.